עד כה, דוד הצליח למלוך על ישראל בצורה הטובה ביותר. הוא ניצח בקרבות, כבש שטחים אך בכל זאת הצליח לשמור על יחסים טובים עם נתיניו.

במאמר נעלה כמה סיטואציות שונות ממהלך חייו של דוד שעיצבו את החיים שלו והשפיעו על הדרך שבה הוא מלך על ישראל. האם דוד ראוי להיות שוב מלך ישראל? את זאת נגלה בהמשך. ישנן כמה סיבות עיקריות להמלכתו של דוד למלך.

 

הסיבה הראשונה היא שלפי דעתנו ההצלחות של דוד בשדה הקרב היו מסחררות, לדוגמה, הקרב של דוד מול גוליית. דוד שהיה "אַדְמוֹנִי, עִם־יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי;" (שמואל א', פרק טז, פסוק 12) שהגיע רק עם מקל רועים ואבני קלע, אל מול גוליית "גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת׃ 5 וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל־רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ; וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן, חֲמֵשֶׁת־אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת׃ 6 וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל־רַגְלָיו; וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו׃ 7 וְחָץ (וְעֵץ) חֲנִיתוֹ, כִּמְנוֹר אֹרְגִים, וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ, שֵׁשׁ־מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל;" (שמואל א' פרק יז פסוקים 4-7).

ישי, אבא של דוד ביקש ממנו להביא לאחיו הגדולים אוכל לשדה הקרב. כאשר דוד הגיע לשדה הקרב הוא שאל מה מצבו של אחיו. הוא שאל את האנשים שעמדו לידו מה יקבל מי שיהרוג את גוליית ויסיר בושה על ישראל. אליאב אחיו הבכור של דוד שמע אותו מדבר עם הלוחמים וכעס עליו, הוא אמר לדוד שהוא לא היה צריך להגיע לשדה הקרב- הוא חשב שדוד בא לראות את המלחמה. דוד אמר לשאול שהוא מוכן לצאת להילחם בגוליית ושה' איתו, לכן אין לו ממה לפחד, ואכן זה מה שקרה. ניתן לראות כי יחסי הכוחות בין דוד לגוליית לא "הוגנים" וכפי שזה נראה לעין גוליית ינצח בקרב. גוליית לעג לדוד והתגרה בו בגלל שלא נראה כמו איש מלחמה, אך דוד ענה לו שהוא בא למלחמה לא עם כלי נשק אלא בשם ה' בכוח שהרבה יותר גדול מכלי מלחמה משוכללים, בגלל שה' קובע את תוצאות המלחמה. דוד הסתמך על אומץ ליבו, על קלות תנועתו וזריזותו והיה נחוש בדעתו לנצח את גוליית. "48 וְהָיָה כִּי־קָם הַפְּלִשְׁתִּי, וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד; וַיְמַהֵר דָּוִד, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי׃ 49 וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת־יָדוֹ אֶל־הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּי אֶל־מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו אָרְצָה׃" (שמואל א' פרק יז פסוקים 48-49). דוד פגע במצחו של גוליית והרג אותו. אנחנו חושבות שלפי האירוע הזה, דוד ראוי לקבל את המלוכה מכיוון שהוא הראה לעם שהוא יכול לגבור על כולם, אפילו על הטובים ביותר.

 

עוד סיבה לכך שדוד ראוי להיות מלך ישראל היא הרצון של דוד ללכד את העם שהוא מנהיג. אנחנו בחרנו להציג זאת באמצעות כיבוש ירושלים. נשאלת השאלה, למה דוד רצה לכבוש דווקא את ירושלים? מה הייתה חשיבותה של ירושלים בעיני דוד?

ירושלים שכנה להר תלול שמוקפת בגיאיות עמוקים והגישה אליה הייתה קשה. ירושלים הפרידה בין שני חלקי העם ומטרתו של דוד הייתה לאחד בניהם. דוד ידע שהיבוסים ששכנו לפניהם בירושלים הם עם חזק ושזו תהיה משימה לא פשוטה לכבוש את העיר. " ד וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל-יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם, הִיא יְבוּס; וְשָׁם, הַיְבוּסִי, יֹשְׁבֵי, הָאָרֶץ" (דברי הימים א' פרק יא פסוק ד'). תחילה, דוד ועמו הציעו ליבוסים לפתוח לעם את שערי העיר ובכך דוד ימלוך עליהם ". בגלל שהיבוסים סירבו להצעה, דוד גייס חיילים נוספים לצבאו בכדי להצליח לכבוש את העיר. על פי דברי הימים א' פרק יא דוד היה צריך לפגוע בהספקת המים של היבוסים כדי להטיל מצור שימנע מהם מים עד שיאלצו להיכנע. דוד ועמו הצליחו לכבוש את ירושלים ודוד הצליח לבסס את מלוכתו וללכד את שני חלקי העם. לפי דעתנו, דוד היה דבק במטרתו שהייתה לכבוש את ירושלים, הוא לא וויתר והתנהל בצורה חכמה- עצם העובדה שהוא לא פתח במלחמה עם היבוסים מהתחלה מראה על כך שהמחשבות שלו היו צלולות וששום דבר לא מרתיע אותו. הסיבות הללו מראות שהוא ראוי למלוך על ישראל.

הסיבה השלישית לכך שדוד צריך להיות מלך ישראל היא יחסי האנוש שלו. ישנם כמה אירועים שבהם דוד מוכיח כי העובדה שהוא מולך על ישראל לא משפיעה על ההתנהגות שלו כלפי אנשים. הדוגמה הראשונה שלנו לכך היא קינת דוד. בספר שמואל א' פרק ל"א מסופר על הקרב של בני ישראל עם הפלשתים, בני ישראל מפסידים בקרב שבמהלכו נפלו המון חיילים, שלושת בניו של שאול ובניהם יהונתן חברו הטוב של דוד. שאול שהיה גם בקרב, הבין שהוא המטרה הבאה של הפלשתים והחליט לתקוע את חרבו בו כי אם לא הפלשתים יהרגו אותו ויתעללו בו. " 4 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ, פֶּן־יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ־בִי, וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו, כִּי יָרֵא מְאֹד; וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת־הַחֶרֶב, וַיִּפֹּל עָלֶיהָ׃" (ספר שמואל א' פרק ל"א פסוק 4). דוד ישב בצקלג לבדו בגלל התבוסה של העם בקרב. יום אחד בא אליו איש ממחנה שאול עם בגדים קרועים ואדמה על ראשו ובישר לו כי שאול ויהונתן נפלו בקרב. דוד תפס את בגדיו וקרע אותם והתאבל על שאול, יהונתן ועל בני ישראל שנפלו בקרב, על כן, דוד חיבר שיר אבל על שאול ויהונתן בנו. " 25 אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים, בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה; יְהוֹנָתָן, עַל־בָּמוֹתֶיךָ חָלָל׃ 26 צַר־לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, מֵאַהֲבַת נָשִׁים׃ 27 אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים, וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה׃ {פ}" (שמואל ב' פרק א' פסוקים 25-27). עוד דוגמה לכך היא יחסו של דוד למפיבושת. לאחר שדוד ביסס את ממלכתו בירושלים הוא חיפש בן ממשפחת שאול כדי שיוכל לגמול לו על יחסו הטוב של יהונתן לדוד. לאחר הקרב של דוד עם גוליית, שאול ניסה להרוג את דוד  כי הרגיש מאוים מכך שדוד הפך להיות גיבור ישראל,  יהונתן בנו של שאול  סיפר על כך לדוד ובכך הציל את חייו. דוד שמע על מפיבושת בנו של יהונתן חברו הטוב, מפיבושת נכה ברגליו משום שהאומנת שלו הפילה אותו בילדותו כאשר ברחה כששמעה על התבוסה של העם במלחמת הגלבוע. "וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת" (שמואל ב' פרק ד' פסוק 4). דוד החליט שהוא רוצה לסייע למפיבושת ולכן העניק לו את משרתו הנאמן של שאול- ציבא. דוד הציע למפיבושת לפרנס אותו למשך כל חייו, נתן לו את כל שדות שאול  וקרא לו לעבור לגור בירושלים קרוב לארמון המלוכה להיות כאחד מבני המלך, כלומר, לאכול עם המלך ולהיות סביבו. שני המקרים הללו מראים על כך שעצם העובדה שדוד מולך על ישראל לא סותרת את היחסים שלו כלפי נתיניו. הרצון להשאיר זיכרון אחר המלך שמלך לפניו ולגמול למישהו שעזר לו בעבר הנחו את דוד בשני הסיפורים האלו, לפי דעתנו אלו ערכים שכל מלך חייב שיהיה לו אותם ואם לא יהיה לו אותם הוא לא יוכל למלוך בצורה הטובה ביותר.

 

לסיכום, על פי הנימוקים שהצגנו במאמר, ניתן לראות כי דוד מפתח את אישיותו במהלך כהונתו כמלך ישראל ושהוא הצליח לנחול הצלחה לישראל וה'. דוד שמר על יחסי כבוד עם העם וכשהגיע למצב שהוא הוא צריך לדעת להתנהל עם אויביו, הוא ידע מתי צריך להתנהל בדרכים שלא כוללות מלחמה ומתי לתמרן את האויב שלו. דוד הצליח לפתור את כל בעיותיו בצורה טקטית ויעילה. דוד היה נחוש ודבק במטרה שלו ולא הפסיק לנסות עד שהשיג אותה. אנחנו חושבות שכל הערכים שדיברנו עליהם עד כה הם ערכים שכל מלך זקוק להם ובגלל זה אנחנו חושבות שדוד צריך להמשיך למלוך על ישראל.